Taz Choshen Mishpat 291 – ט"ז חושן משפט רצא‏ – Shulchan Arukh

שו״ע

פירוש

דין שומר חנם, מאימתי מתחייב בשמירה, וכיצד היא השמירה, ובו כ״ח סעיפים(א) שׁוֹמֵר חִנָּם פָּטוּר בִּשְׁבוּעָה מִגְּנֵבָה וַאֲבֵדָה, וְאֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם כִּי אִם בִּפְשִׁיעָה. (ב) שׁוֹמֵר חִנָּם הוּא שֶׁהִפְקִיד אֶצְלוֹ כֶּסֶף אוֹ כֵּלִים אוֹ בְּהֵמָה אוֹ כָּל דָּבָר לִשְׁמֹר, וְהוּא קִבֵּל עָלָיו לְשׁוֹמְרוֹ. וַאֲפִלּוּ לֹא קִבֵּל בְּפֵרוּשׁ, אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ: הַנַּח לְפָנַי, הוּא שׁוֹמֵר חִנָּם. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: הַנַּח לְפָנֶיךָ, אוֹ: הַנַּח, סְתָם, {אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: הֲרֵי הַבַּיִת לְפָנֶיךָ (רַמְבַּ״ם פ״ב מֵה׳ שְׂכִירוּת וְטוּר),} אֲפִלּוּ שׁוֹמֵר חִנָּם לָא הָוֵי וְאֵינוֹ חַיָּב שְׁבוּעָה כְּלָל, אֲבָל מַחֲרִים עַל מִי שֶׁלָּקַח פִּקָּדוֹן שֶׁלּוֹ וְלֹא יַחֲזִירֶנּוּ לִבְעָלָיו. וּמִכָּל מָקוֹם, מִי שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וְאָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ: הוֹלֵךְ עִמְּךָ אֵלּוּ הַמִּנְעָלִים, וְאָמַר לוֹ: הַנִּיחֵם כָּאן עַל הַחֲמוֹר, וְהִנִּיחָם שָׁם וְלֹא קִבְּלָם הַנִּפְקַד בְּיָדוֹ, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁהִנִּיחָם הַמַּפְקִיד עַל הַחֲמוֹר כָּךְ הוֹלִיכָם וְלֹא קְשָׁרָם, וְהָלַךְ לוֹ מִן הַצַּד לְהָסֵךְ רַגְלָיו וְהִנִּיחַ הַחֲמוֹר עַל אֵם הַדֶּרֶךְ וְנֶאֶבְדוּ הַמִּנְעָלִים, הָוֵי שׁוֹמֵר חִנָּם וְהָוָה לֵהּ פּוֹשֵׁעַ וְחַיָּב לְשַׁלֵּם. {הַגָּה: דְּלָא אַמְרִינָן דְּאִם אָמַר: הַנַּח, סְתָם, לָא הֲוֵי שׁוֹמֵר חִנָּם, אֶלָּא בְּמָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר, אֲבָל בַּדֶּרֶךְ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ וַדַּאי קִבֵּל עָלָיו שְׁמִירָה (טוּר בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הָרא״ש). וְיֵשׁ חוֹלְקִין וּסְבִירָא לְהוּ דַּאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּר לָא הָוֵי שׁוֹמֵר חִנָּם, עַד שֶׁיֹּאמַר: הַנַּח לְפָנַי (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הָאֻמָּנִים וְדַעַת עַצְמוֹ מִגְּמָרָא דְפֶרֶק הָאֻמָּנִין אַלִּבָּא דַחֲכָמִים).} (ג) בִּקֵּשׁ מֵחֲבֵרוֹ שֶׁיִּתֵּן רְשׁוּת לְהַכְנִיס בְּהֶמְתּוֹ אוֹ פֵרוֹתָיו לַחֲצֵרוֹ, וְנָתַן לוֹ רְשׁוּת וְלֹא פֵרַשׁ כְּלוּם בִּשְׁמִירָתָן, אֵינוֹ חַיָּב בִּשְׁמִירָתָן כְּלָל. (ד) אֲפִלּוּ כְּשֶׁקִּבֵּל עָלָיו, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא כְּפִי שִׁוּוּי הַחֵפֶץ שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לִשְׁמֹר. שֶׁאִם נָתַן לוֹ לִשְׁמֹר דִּינָר זָהָב, וְאָמַר לוֹ: הִזָּהֵר בּוֹ שֶׁל כֶּסֶף הוּא, וּפָשַׁע בּוֹ וְנֶאֱבַד, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בְּשֶׁל כֶּסֶף, שֶׁיֹּאמַר לוֹ: לֹא קִבַּלְתִּי עָלַי אֶלָּא שְׁמִירַת דִּינָר שֶׁל כֶּסֶף. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. אֲבָל אִם הִפְסִידוֹ בְּיָדַיִם, מְשַׁלֵּם שֶׁל זָהָב. {הַגָּה: שִׁמְעוֹן קִבֵּל סְפָרִים מֵרְאוּבֵן לְהוֹלִיכָן לְמָקוֹם אַחֵר וְנִלְקְחוּ בַּמֶּכֶס, וְאוֹמֵר שֶׁרְאוּבֵן פָּשַׁע שֶׁאָמַר שֶׁאֵין נוֹתְנִין מֶכֶס מִסְּפָרִים, וּבְלֹא כֵן לֹא הָיָה מְקַבֵּל עָלָיו הַשְּׁמִירָה כִי אֵין רְצוֹנוֹ לִטְרֹחַ בִּדְבַר הַמֶּכֶס, הַדִּין עִם שִׁמְעוֹן (מַהֲרִי״ק שֹׁרֶשׁ קנ״ה).} (ה) וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁהַשּׁוֹמֵר הַזֶּה מִיָּד כְּשֶׁקִּבֵּל עָלָיו לִשְׁמֹר, אוֹ שֶׁאָמַר: הַנַּח לְפָנַי, וְנִסְתַּלְּקוּ הַבְּעָלִים מִשְּׁמִירָה, חַיָּב עָלָיו אִם פָּשַׁע, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּמְשֹׁךְ, וּבְמָקוֹם שֶׁמְּשִׁיכָה קוֹנָה. (ו) אִם פָּשַׁע בּוֹ וְלֹא שְׁמָרוֹ כָּרָאוּי לְעִנְיַן אֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁלְּבַסוֹף נֶאֱבַד בְּאֹנֶס בְּעִנְיָן אַחֵר, חָשִׁיב פּוֹשֵׁעַ וְחַיָּב לְשַׁלֵּם. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל חֲבֵרוֹ וְהִנִּיחָם בִּמְחִצָּה שֶׁל קָנִים, וְהָיוּ טְמוּנוֹת בָּעֳבִי הַמְחִצָּה וְנִגְנְבוּ מִשָּׁם, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: אַף עַל פִּי שֶׁזּוֹ שְׁמִירָה מְעֻלָּה לְעִנְיַן גְּנֵבָה, אֵינָהּ שְׁמִירָה כָּרָאוּי לְעִנְיַן הָאֵשׁ, וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא טְמָנוֹ בַּקַּרְקַע אוֹ בְּכֹתֶל בִּנְיָן, פּוֹשֵׁעַ הוּא, וְכָל שֶׁתְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאֹנֶס חַיָּב; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. (ז) הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בֵּין כֵּלִים בֵּין מָעוֹת, וְאָמַר: תֵּן לִי פִקְדוֹנִי, וְאָמַר לוֹ הַשּׁוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ אָנָה הִנַּחְתִּי פִקָּדוֹן זֶה, אוֹ בְּאֵיזֶה מָקוֹם קָבַרְתִּי הַכְּסָפִים, הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֲבַקֵּשׁ וְאֶמְצָא וְאַחֲזִיר לְךָ, הֲרֵי זֶה פּוֹשֵׁעַ וְחַיָּב לְשַׁלֵּם מִיָּד (מַהֲרַ״ם פֶּרֶק הַמַּפְקִיד). (ח) בָּאוּ עָלָיו גַּנָבִים וְגָנְבוּ הַפִּקָּדוֹן, וְאִלּוּ צָוַח הָיוּ בָּאִים בְּנֵי אָדָם לְהַצִּיל, חַיָּב, דְּכֵיוָן שֶׁלֹּא צָוַח, פָּשַׁע. וַאֲפִלּוּ אִם בָּאוּ אַנָּסִים, צָרִיךְ לִצְעֹק וּלְבַקֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁיַּעַזְרוּהוּ לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם. וְאִם הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן וְלֹא עָשָׂה, חַיָּב. וְדַוְקָא בְּחִנָּם, אֲבָל אִם לֹא הָיָה מוֹצֵא מִי שֶׁיָּבֹא לְעֶזְרוֹ אֶלָּא בְּשָׂכָר, פָּטוּר. (ט) פָּשַׁע הַשּׁוֹמֵר וְלֹא שָׁמַר הַבְּהֵמָה כָּרָאוּי, וְיָצְאָה לַאֲגַם וּמֵתָה שָׁם כְּדַרְכָּהּ, פָּטוּר, אַף עַל פִּי שֶׁתְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה לְעִנְיַן זְאֵבִים וְגַנָּבִים וְאִם טְרָפָהּ זְאֵב אוֹ נִגְנְבָה מִשָּׁם הָיָה חַיָּב, עַכְשָׁיו שֶׁמֵּתָה כְּדַרְכָּהּ פָּטוּר, שֶׁלֹּא גָּרְמָה לָהּ יְצִיאָתָהּ. אֲבָל אִם גְּנָבָהּ גַּנָּב מֵהָאֲגַם וּמֵתָה כְּדַרְכָּהּ בְּבֵית הַגַּנָּב, הֲרֵי הַשּׁוֹמֵר חַיָּב אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שׁוֹמֵר חִנָּם, שֶׁאֲפִלּוּ לֹא מֵתָה הֲרֵי הִיא אֲבוּדָה בְּיַד הַגַּנָּב, וִיצִיאָתָהּ גָּרְמָה לָהּ לְהִגָּנֵב; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. (י) הֶעֱלָה הַבְּהֵמָה לְרֹאשׁ הָהָר וְנָפְלָה וָמֵתָה, הֲרֵי זוֹ פְּשִׁיעָה. מֵתָה שָׁם כְּדַרְכָּהּ, פָּטוּר. (יא) עָלְתָה מֵאֵלֶיהָ, אֲפִלּוּ לֹא עָלְתָה בְּעַל כָּרְחוֹ, אֵין זוֹ פְשִׁיעָה, אֶלָּא דּוֹמָה לִגְנֵבָה, וּפָטוּר שׁוֹמֵר חִנָּם. (יב) שׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁהִנִּיחַ הַבְּהֵמָה וְנִכְנַס לָעִיר, וּבָא אֲרִי וּדְרָסָהּ, זְאֵב וּטְרָפָהּ, אִם נִכְנַס בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִכָּנֵס, פָּטוּר, אֲפִלּוּ אִם הָיָה יָכוֹל לְהַצִּיל אִם הָיָה שָׁם; וְאִם נִכְנַס בְּשָׁעָה שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִכָּנֵס, רוֹאִים, אִלּוּ הָיָה יָכוֹל לְהַצִּיל אִם הָיָה שָׁם, חַיָּב; וְאִם לָאו, פָּטוּר. (יג) כֵּיצַד דֶּרֶךְ הַשּׁוֹמְרִים, הַכֹּל לְפִי הַפִּקָּדוֹן. יֵשׁ פִּקָּדוֹן שֶׁדֶּרֶךְ שְׁמִירָתוֹ לְהַנִּיחוֹ בְּבֵית שַׁעַר, כְּגוֹן הַקוֹרוֹת וְהָאֲבָנִים. וְיֵשׁ פִּקָּדוֹן שֶׁדֶּרֶךְ שְׁמִירָתוֹ לְהַנִּיחוֹ בְּחָצֵר, כְּגוֹן חֲבִילוֹת פִּשְׁתָּן הַגְּדוֹלוֹת וְכַיּוֹצֵא בָהֶן. וְיֵשׁ פִּקָּדוֹן שֶׁדֶּרֶךְ שְׁמִירָתוֹ לְהַנִּיחוֹ בְּבַיִת, כְּגוֹן שִׂמְלָה וְטַלִּית. וְיֵשׁ פִּקָּדוֹן שֶׁדֶּרֶךְ שְׁמִירָתוֹ לְהַנִּיחוֹ בְּתֵבָה אוֹ בְּאַרְגָז וְנוֹעֵל עָלָיו, כְּגוֹן בִּגְדֵי מֶשִׁי וּכְלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. {הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים דִּסְתָם תֵּבוֹת חֲתוּרוֹת אֵצֶל עַכְבָּרִים, וְצָרִיךְ לְהָשִׂים בְּגָדִים וְכַדּוֹמֶה עַל נֵס, וְלֹא לְהַנִּיחַ בְּתֵבוֹת (מָרְדְּכַי פֶּרֶק כֵּיצַד הָרֶגֶל), וְהַכֹּל הוּא לְפִי הָעִנְיָן (הַגָהוֹת אַלְפָסִי הַחֲדָשִׁים פֶּרֶק הַמַּפְקִיד).} (יד) הַשּׁוֹמֵר שֶׁהִנִּיח הַפִּקָּדוֹן בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ, וְנִגְנַב מִשָּׁם אוֹ אָבַד, אֲפִלּוּ נֶאֱנַס שָׁם, כְּגוֹן שֶׁנָּפְלָה דְּלֵקָה וְשָׂרַף כָּל הַבַּיִת, הֲרֵי זֶה פּוֹשֵׁעַ, וְחַיָּב לְשַׁלֵּם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחַ הַפִּקָּדוֹן עִם שֶׁלּוֹ, אִם רָאוּי לִשְׁמִירָה, פָּטוּר; וְאִם אֵין הַמָּקוֹם רָאוּי לִשְׁמִירָה, חַיָּב; בְּשֶׁלּוֹ הוּא רַשַּׁאי, וְאֵינוֹ רַשַּׁאי בְּשֶׁל אֲחֵרִים. (טו) הַכְּסָפִים וְהַדִּינָרִים וּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל זָהָב וְשֶׁל כֶּסֶף וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, אֵין לָהֶם שְׁמִירָה אֶלָּא בַּקַּרְקַע, וְיִתֵּן עֲלֵיהֶם טֶפַח עָפָר. אוֹ יַטְמִינֵם בַּכֹּתֶל בַּטֶּפַח הַתַּחְתּוֹן הַסָמוּךְ לַקַּרְקַע אוֹ בַּטֶּפַח הַסָמוּךְ לַקּוֹרָה; אֲפִלּוּ לֹא יִתְּנֵם בְּאֶמְצַע עֳבִי הַכֹּתֶל, רַק שֶׁיַּכְנִיס טֶפַח בְּתוֹכוֹ, אֲבָל לֹא בְּאֶמְצַע הַכֹּתֶל, שֶׁמָּא יַחְפְּרוּ הַגַּנָּבִים וְיִגְנְבוּ. אֲפִלּוּ נָעַל עֲלֵיהֶם כָּרָאוּי בְּתֵּבָה, אוֹ הֶחְבִּיא אוֹתָם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אָדָם מַכִּירוֹ וְלֹא מַרְגִּישׁ בּוֹ, הֲרֵי זֶה פּוֹשֵׁעַ וְחַיָּב לְשַׁלֵּם. (טז) הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ כְּסָפִים עֶרֶב שַׁבָּת סָמוּךְ לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, אֵינוֹ חַיָּב לִטְרֹחַ וְלִקְבֹּר אוֹתָם עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְאִם נִתְאַחֵר לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת כְּדֵי לְקָבְרָם, וְלֹא קְבָרָם, וְנִגְנְבוּ אוֹ נֶאֶנְסוּ, חַיָּב; וְאִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא הַמַּפְקִיד אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּשְׁהֶא אַחַר שֶׁיַּבְדִּיל כְּדֵי לְקָבְרָן. {וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהוּא הַדִּין אִם הַנִּפְקָד תַּלְמִיד חָכָם (טוּר בְּשֵׁם הָרַאֲבַ״ד).} (יז) הִתְנָה הַנִּפְקַד: עַל מְנַת שֶׁלֹּא אֶטְמְנֵם בַּקַּרְקַע, וְכֵן כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ עִם שֶׁלּוֹ, הַכֹּל לְפִי תְנָאוֹ. (יח) בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁכְּסָפִים אֵין לָהֶם שְׁמִירָה אֶלָּא בַּקַּרְקַע, בְּשָׁעָה שֶׁגַּנָּבִים מְצוּיִים וַאֲנָשִׁים רַמָּאִים, שֶׁמְּחַפְּשִׁים אַחֲרֵיהֶם. אֲבָל בְּמָקוֹם דְּלֵיכָּא כָּל הָנֵי, אֵין צָרִיךְ לְכַסוֹתָם בְּקַרְקַע, אֶלָּא מַנִּיחָם בְּמָקוֹם שֶׁמַּנִּיחַ מָעוֹתָיו, {וּבְמָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר כְּפִי דֶרֶךְ הַמָּקוֹם וּכְפִי הַזְּמַן שֶׁהוּא מַפְקִיד (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַמַּפְקִיד וב״י).} (יט) אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁגַּנָּבִים מְצוּיִים, לֹא אָמְרוּ כְסָפִים אֵין לָהֶם שְׁמִירָה אֶלָּא בַּקַּרְקַע, אֶלָּא בְּמַפְקִיד סְתָם אֵצֶל חֲבֵרוֹ לְשָׁמְרָם. אֲבָל מַפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל חֲבֵרוֹ כְּדֵי לְהִתְעַסֵק בָּהֶם וְיַרְוִיחַ, פְּשִׁיטָא דְּהָוֵי כְּמוֹ אָמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאֵינוֹ מַצְרִיכוֹ לְקָבְרָן בַּקַּרְקַע. (כ) הַמַּפְקִיד כְּסָפִים אֵצֶל חֲבֵרוֹ בַּדֶּרֶךְ לְהוֹלִיכָם לְבֵיתוֹ, אוֹ שֶׁשָּׁלַח עִמּוֹ מָעוֹת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, צְרִיכִים שֶׁיִּהְיוּ צְרוּרִים וּמֻנָּחִים בְּיָדוֹ אוֹ קְשׁוּרִים כָּרָאוּי עַל בִּטְנוֹ מִכְּנֶגֶד פָּנָיו, עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ וְיִקְבְּרֵם כָּרָאוּי. וְאִם לֹא קְשָׁרָם בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת, אֲפִלּוּ נֶאֶנְסוּ, חַיָּב לְשַׁלֵּם, שֶׁהֲרֵי תְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה. (כא) כָּל הַמַּפְקִיד אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, בֵּין כֵּלִים בֵּין מָעוֹת, עַל דַּעַת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ (הַגְּדוֹלִים) הוּא מַפְקִיד. {וְכֵן אִם הַנִּפְקָד הֶחֱזִיר הַפִּקָּדוֹן לְאֵשֶׁת הַמַּפְקִיד, פָּטוּר (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַמַּפְקִיד). וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן ש״מ סָעִיף ח׳.} אֲבָל אִם מְסַרָם לְבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ הַקְּטַנִּים, אוֹ לַעֲבָדָיו בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, אוֹ לְאֶחָד מִקְּרוֹבָיו שֶׁאֵינָם שְׁרוּיִים עִמּוֹ בַּבַּיִת וְאֵין סוֹמְכִין שֶׁל שֻׁלְחָנוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם מְסָרָם לְאַחֵר, הֲרֵי זֶה פּוֹשֵׁעַ וְחַיָּב לְשַׁלֵּם, אֶלָּא אִם כֵּן הֵבִיא הַשּׁוֹמֵר הַשֵּׁנִי רְאָיָה שֶׁלֹּא פָשַׁע. {וְכֵן אִם הִנִּיחַ אֲחֵרִים לִכָּנֵס בְּמָקוֹם שֶׁהַפִּקָּדוֹן מֻנָּח, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן בְּחֶזְקַת גַּנָבִים, אִם נִגְנַב חַיָּב לְשַׁלֵּם, דְּהָוֵי פְשִׁיעָה (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סִימָן של״ג).} (כב) מִי שֶׁהוּא יָדוּעַ בְּוַדַּאי שֶׁאֵינוֹ רָגִיל לִשְׁמֹר הַפִּקָּדוֹן אֶלָּא לְמָסְרוֹ בְּיַד אַחֵר שֶׁאֵינוֹ שָׁרוּי בְּבֵיתוֹ וְאֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ, דִּינוֹ כְּמוֹסֵר לִבְנֵי בֵיתוֹ. (כג) מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל חֲבֵרוֹ, וּנְתָנָם הַשּׁוֹמֵר לְאִמּוֹ וְהֶחְבִּיאָה אוֹתָם, וְלֹא טָמְנָה אוֹתָם, וְנִגְנְבוּ; וְאָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין הַשּׁוֹמֵר חַיָּב לְשַׁלֵּם, מִפְּנֵי שֶׁנְּתָנָם לְאִמּוֹ, שֶׁכָּל הַמַּפְקִיד עַל דַּעַת בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ הוּא מַפְקִיד. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר לָהֶם: פִּקָּדוֹן הֵם, יֵשׁ לוֹ לִטְעֹן כָּל שֶׁכֵּן שֶׁהָיְתָה נִזְהֶרֶת בָּהֶם אִם הָיְתָה סְבוּרָה שֶׁהֵם שֶׁלּוֹ. וְכֵן אֵין אִמּוֹ חַיֶּבֶת לְשַׁלֵּם, שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר לָהּ שֶׁהֵם פִּקָּדוֹן. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: יִשָּׁבַע הַשּׁוֹמֵר שֶׁאוֹתָם הַמָּעוֹת עַצְמָם הֵם שֶׁנָּתַן לְאִמּוֹ, וְתִשָּׁבַע אִמּוֹ שֶׁהֶחְבִּיאָה אוֹתָם וְנִגְנְבוּ, וְיִפָּטְרוּ שְׁנֵיהֶם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. {וְדַוְקָא בְּמָעוֹת וְכַיּוֹצֵא בְּזֶה בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְסֻיָּם, צְרִיכִין שְׁנֵיהֶם לִשָּׁבַע; אֲבָל אִם הוּא חֵפֶץ מְסֻיָּם, נִשְׁבַּע הַשֵּׁנִי וְלֹא הָרִאשׁוֹן (הַמַּגִּיד פ״ד דִּשְׁאֵלָה ונ״י בְּשֵׁם הָרַ״ן).} (כד) מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁהַשּׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר הַפִּקָּדוֹן לְאִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵיתוֹ וְהוֹדִיעָם שֶׁהוּא פִּקָּדוֹן, וְלֹא שָׁמְרוּ כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹמְרִים, שֶׁהֵם חַיָּבִים לְשַׁלֵּם לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן, וּבַעַל הַבַּיִת פָּטוּר, שֶׁכָּל הַמַּפְקִיד עַל דַּעַת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו הוּא מַפְקִיד. {וְאִם אֵין לָהֶם לְשַׁלֵּם, יֵשׁ אוֹמְרִים דְּבַעַל הַבַּיִת חַיָּב לְשַׁלּם (טוּר בְּשֵׁם הָרא״ש וּבְסִימָן ע״ב בְּשֵׁם בה״ת). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּפָטוּר (טוּר בְּסִימָן זֶה בְּשֵׁם הָרַמְבַּ״ם וְהַמַּגִּיד פֶּרֶק ד׳ דִּשְׁאֵלָה).} (כה) מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִפְקִיד כְּשׁוּת אֵצֶל אֶחָד, וְהָיָה לַשּׁוֹמֵר כְּשׁוּת אֲחֵרִים, וְאָמַר לְשַׁמָּשׁוֹ: מִזֶּה הַכְּשׁוּת תַּשְׁלִיךְ לְתוֹךְ הַשֵּׁכָר, וְהָלַךְ הַשַּׁמָּשׁ וְהִשְׁלִיךְ מִכְּשׁוּת שֶׁל פִּקָּדוֹן; אָמְרוּ חֲכָמִים: הַשַּׁמָּשׁ פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר: מִזֶּה תַשְׁלִיךְ וּמִזֶּה אַל תַּשְׁלִיךְ, וְדִמָּה שֶׁהוּא מַרְאֶה מָקוֹם וְאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל זֶה; וְכֵן בַּעַל הַבַּיִת פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי אָמַר לוֹ: מִזֶּה הַשְׁלֵךְ, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא דְּמֵי מַה שֶּׁנֶּהֱנָה בִּלְבַד. לְפִיכָךְ, אִם נַעֲשָׂה הַשֵּׁכָר חֹמֶץ, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ חַיָּב הַשּׁוֹמֵר בִּשְׁבוּעָה שֶׁכָּךְ אֵרַע. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאִם הָיָה כְּשׁוּת הַפִּקָּדוֹן רָחוֹק מִמְּקוֹם הֲטָלַת הַשֵּׁכָר, וְשֶׁלּוֹ קָרוֹב, וְשָׁהָה הַשָּׁלִיחַ לָבֹא, וְהָיָה שָׁם בַּעַל הַבַּיִת וְלֹא אָמַר לֵהּ דָּבָר, חַיָּב, לְפִי שֶׁכְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ שׁוֹהֶה הֲוָה לֵהּ לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתּוֹ קֹדֶם שֶׁיַּשְׁלִיכֶנּוּ לְתוֹךְ הַשֵּׁכָר שֶׁמִּמָּקוֹם רָחוֹק הֵבִיאוֹ. וְאִם הָיָה שׁוֹמֵר שָׂכָר, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ חַיָּב, שֶׁהֲוָה לֵהּ לְפָרֵשׁ וְלוֹמַר: לֹא תַּשְׁלִיךְ מִזֶּה. (כו) שׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר, חַיָּב, אֲפִלּוּ אִם הוּא שׁוֹמֵר חִנָּם וּמָסַר לְשׁוֹמֵר שָׂכָר, דְּאָמַר לֵהּ: אַתְּ מְהֵימָן לִי בִּשְׁבוּעָה הֵיאַךְ לֹא מְהֵימָן לִי בִּשְׁבוּעָה. אֲפִלּוּ אִם יָדוּעַ לַכֹּל שֶׁהַשֵּׁנִי טוֹב וְכָשֵׁר יוֹתֵר מֵהָרִאשׁוֹן. {הַגָּה: מִיהוּ, שׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר לִפְנֵי הַמַּפְקִיד, וְלֹא מִחָה, פָּטוּר (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַמַּפְקִיד).} לְפִיכָךְ אִם דֶּרֶךְ הַבְּעָלִים לְהַפְקִיד תָּמִיד דָּבָר זֶה אֵצֶל הַשּׁוֹמֵר הַשֵּׁנִי, הֲרֵי הַשּׁוֹמֵר הָרִאשׁוֹן פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם, וְהוּא שֶׁלֹּא יְמַעֵט שְׁמִירָתוֹ; אֲבָל אִם מִעֵט שְׁמִירָתוֹ, כְּגוֹן שֶׁהָרִאשׁוֹן הָיָה שׁוֹמֵר שָׂכָר וְהַשֵּׁנִי שׁוֹמֵר חִנָּם, אוֹ שֶׁהָרִאשׁוֹן שׁוֹאֵל וְהַשֵּׁנִי שׁוֹמֵר שָׂכָר, פּוֹשֵׁעַ הוּא הָרִאשׁוֹן וּמְשַׁלֵּם, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁאַל אוֹ שָׂכַר בִּבְעָלִים. וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁשָּׁמַר הַשֵּׁנִי כָּרָאוּי, נִפְטָר שׁוֹמֵר רִאשׁוֹן. וַאֲפִלּוּ לֹא הָיוּ שָׁם עֵדִים, אִם הַשּׁוֹמֵר הָרִאשׁוֹן רָאָה וְיָכוֹל הוּא לִשָּׁבַע, הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנִפְטָר {וְעַיֵּן סִימָן ע״ב סָעִיף ל׳.} (כז) בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁאֵין שׁוֹמֵר חִנָּם חַיָּב אֶלָּא בִּפְשִׁיעָה, בִּסְתָם שׁוֹמֵר. אֲבָל אִם הִתְנָה שֶׁיִּתְחַיֵּב אַף בָּאֳנָסִים, חַיָּב אַף בִּדְבָרִים בְּלֹא קִנְיָן. (כח) הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ, בֵּין בְּחִנָּם בֵּין בְּשָׂכָר, אוֹ הִשְׁאִילוֹ אוֹ הִשְׂכִּירוֹ, אִם שָׁאַל הַשּׁוֹמֵר אֶת הַבְּעָלִים עִם הַדָּבָר שֶׁלָּהֶם אוֹ שְׂכָרָם, הֲרֵי הַשּׁוֹמֵר פָּטוּר מִכְּלוּם, אֲפִלּוּ פָשַׁע בַּדָּבָר שֶׁשָּׁמַר, וְאָבַד מֵחֲמַת הַפְּשִׁיעָה, הֲרֵי זֶה פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם (שמות כב, יד). בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁשָּׁאַל הַבְּעָלִים אוֹ שְׂכָרָן בְּעֵת שֶׁנָּטַל הַחֵפֶץ, אוֹ שֶׁהָיוּ שְׁאוּלִים אוֹ שְׂכוּרִים אֶצְלוֹ מִקֹּדֶם לָכֵן, כֵּיוָן שֶׁהֵם עִמּוֹ בִּמְלַאכְתּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁנָּטַל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ עִמּוֹ בִּמְלַאכְתּוֹ בְשָׁעָה שֶׁנֶּאֱבַד, פָּטוּר. אֲבָל אִם נָטַל הַחֵפֶץ וְנַעֲשָׂה עָלָיו שׁוֹמֵר תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ שָׂכַר הַבְּעָלִים אוֹ שְׁאָלָם, אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ הַבְּעָלִים עִמּוֹ בִמְלַאכְתּוֹ בְּעֵת שֶׁנֶּאֱבַד, חַיָּב. מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)

הערות

(א) (ס״א) [ס״ב או הנח סתמא] בפ׳ האומנין איתא לימא כתנאי פי׳ הך הנך סתמא תנאי פליגי בי׳ אי הוה ש״ח והיינו ר׳ ורבנן דמייתי רבינו בסמוך ודחי אפי׳ תימא רבנן ע״כ לא פליגי רבנן עליה דר׳ אלא בחצר דבת נטירותא היא וכי א״ל עייל עייל ונטור לך קא״ל אבל בשוק דלאו בר נטירותא היא כי אמר ליה הנח תיב נטור לך קאמר ליה ש״מ מזה דבהנח סתמא בבית הנפקד הוא עצמו פלוגתא דר׳ ורבנן ומה דאיבעי׳ לן בהנח סתמא אי הוי ש״ח היינו בשוק וא״כ גם המחבר ורבינו מיירי בשוק וע״כ אין אנו צריכין למ״ש הסמ״ע ס״ק י״א [סק״ד] דבהיזק דאתי ליה מחמת השומר חייב אפילו בהנח סתמא לרבנן דר׳ דלפי מ״ש דבשוק מיירי גם רבנן מודים דבהנח סתמא לא הוי אפילו ש״ח גם מדברי רבינו מוכח דבשוק מיירי מדכתב כאן אפי׳ ש״ח לא הוי ובסמוך פסק כרבנן דבסתם מקבל עליו נטירותא אלא ע״כ דכאן מיירי בשוק ובסמוך מיירי בחצר אלא דק״ל דמש״ר בשם הרא״ש והעתיקו רמ״א בסמוך דמה דאיבעיא לן דבהנח סתמא ולא איפשטא ואזלו לקולא דלא היו ש״ח מיירי בבית הנפקד והא בבית הנפקד פסק הרא״ש עצמו כרבנן כמ״ש הטור בסמוך וא״ל דהכא מודים אפי׳ רבנן כיון שההיזק של מנעלים בא לו מעלמא ולא מחמתי׳ כמ״ש בסמוך מ״מ האיבעיא בתלמוד לא קאי אלא אשוק וצ״ע ולמדנו מתשובת הרא״ש שיביא המחבר כאן דאמר הנח כאן לא הוי הנח לפני: (ב) (סכ״ג) (ותשבע אמו שהחביאה כו׳) בגמ׳ איתא בלשון זה תשבע אמו דהנך זוזי אותבינהו בקרטליתאי דאיגנב וק״ל למה לא תשבע על שגנבו המעות שנתן לה בנה לחוד ולמה לה להזכיר שהניחתם בארגז הא אפי׳ הניחתם במקום מגולה שהיא פשיעה ביותר גרועה ואפ״ה פטורה מהמפקיד כיון דלא ידעה דשל פקדון הם וי״ל דמ״מ צריך שתטעון האם טענה טובה לפי דעתה שהמעות של בנה וסברה שהמעות צריך להוצאה ול״צ קבורה וכמ״ש הרא״ש שם אבל אי היתה מניחה שלא בארגז כלל היתה עכ״פ מקלקלת בגד בנה לפי דעתה וחייבת לו וממילא תשלם להמפקיד במקום שחייבת לשלם לבנה: נשאלתי באחד שנתן לחברו חפץ למכור בחנותו וקיצץ לו שכרו ואח״כ הלך המקבל מן החנות ונאבד החפץ וטען המקבל בשעה שהלכתי מהחנות אמרתי לך תשמור לי חנותי ואמרת הן והנותן כופר שלא קיבל שמיר׳ טען המקבל לפי דבריך אתה מודה לי שלא שמרת כלל וכיון שלפי טענתי אתה ש״ח שלי נמצאת חייב בפשיעה וכיון שאני מוחזק אני נשבע על טענתי ואפטור והשבתי דהמקבל חייב דאף לפי דבריו פטור הנותן אע״ג דהוי ש״ח מ״מ הוי שמירה בבעלים דכל שמירה בבעלים הוא דבשעה שהשומר קיבל עליו לשמור החפץ היה אז בעל החפץ משועבד להשומר באיזה הנאה בעלמא דאיתא בפ׳ השואל האי מאן דבעי למישאל מידי מחבריה ויפטור לימא ליה בשעת שאילה אשקיין מיא וה״נ היה להאי הנותן הנאה מהמקבל כי באותה השעה שקיבל עליו להיות ש״ח היה כבר משועבד לו המקבל שהוא ש״ש שלו דהא הנותן שהוא ש״ח פטור מגנבה ואביד׳ והמקבל שהוא ש״ש חייב בגניבה ואבידה מש״ה היה שאלה בבעלי׳ ופטור אף מפשיעה כמ״ש ס״ס רנ״א כנ״ל: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Shulchan Arukh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון